כמה פעמים הבטחת לי של תפגעי יותר שלא תצפי יותר שתפתחי לאט לאט שתשאירי משהו לעצמך רק לך את לא לומדת מהניסיון רק רוצה ורוצה שמישהו יאמר כמה הוא אוהב אותך כמה הוא מתגעגע כל הזמן רוצה תשכחי מזה, מתוקה את לא חיה באגדות את לא איזו נסיכה שמחכה לרגע בו ינשק אותה נסיך ואז תתעורר לחיים אולי הפעם תקשיבי לי פעם אחת, בחייך רומנטיקה – המציאו אותה אנשים כמוך שחושבים שהחיים זה אגדה אני לא אומרת שאין רגעים רומנטיים מה שאני אומרת שאין חיים רומנטיים יש חיים עם יופי וכאב כאב הוא חלק בלתי נפרד מהחיים כאב לב מוחשי יותר מכאב פיזי כי הכל תלוי בך לא ברופאים ולא במשככי כאבים את שוב בשלך ממצמצת בעיניים ומשרבבת את השפתיים כמו ילדה קטנה אוף אתך אולי תקשיבי לי כבר? בחיים אף אחד לא חייב לאף אחד כלום את קולטת? תסתכלי על פרחי הביגוניה בגינה תראי את הפקעות שהפריחו פרחים שלא האמנת שיפריחו שתלת אותם בחשש בחוסר אמונה איפה האמונה שלך ילדה? תראי את הצהובים והסגולים את הניצנים הכמהים להיפתח זה יקרה. תאמיני, וזה יקרה ואת יודעת מה? גם אם לא תאמיני, זה יקרה זה לא תלוי בך לא הכל תלוי בך תמיד זה את ואת נו כבר, תחייכי תעשי טובה ותחייכי למה את כזו רצינית? לא הכל שחור ולבן תסכלי על האדומים והוורודים על הצהובים והירוקים תשמחי בכחולים ובסגולים נו, עכשיו כבר יותר טוב תודה לאל שאת מחייכת את יודעת, את יפה כשאת מחייכת