מרים ידעה לגעת למנשה בנקודות הנכונות, בעיקר ב-2,4 ו-17 שיצרו יחדציור של קרפיון לחג.
"מנשה, אני צריכה בגדים חדשים."
"זהו? נכנס לך ג´וק חדש לראש?"
"כן, שימי החסידה הכניס לי אותו לשם, אבל זה לא קשור, אני באמתצריכה בגדים חדשים."
"למה לכל הרוחות את צריכה בגדים חדשים?"
"בדיוק בגלל זה מנשה."
"מה זאת אומרת ´בדיוק בגלל זה´"
"כל הרוחות. נהיה מאד קר בלילה ואני לא יכולה להסתובב עם הגופיתגזוז שקנית לי ב-84´"
לאחר מחשבה מרובה החליט מנשה לקחת את מרים למרכז קניות עם שלושאותיות. הוא לא זוכר אם זה צים או ביג או מגה או פגע או רגע, בכל מקרה הם לקחומונית ונסעו במשאית.
מנשה ניגש לקבלה וביקש חשבונית.
פקידת הקבלה הפנתה אותו לפקידת החשבונית.
"אני צריך חשבונית מס לכל הרוחות" אמר מנשה בנימוס לפקידתההחשבונית.
"אני מניחה שאתה מתכוון לחשבונית על הבגדים?"
"כן." ענה מנשה בהחלטיות.
פקידת החשבונית לקחה שדכן מגנטי והצמידה לבגדיו חשבונית מס.
מנשה נהיה אדום ועצבני אך לא הזיע מפני שגרבילים לא מזיעים הם מלחתיםאו משהו שנשמע דומה לזה.
"לא התכוונתי לחשבונית על הבגדים שלי. מדובר בחשבונית על הבגדיםשל מרים"
מרים מדדה ג´ינסים ויצא לה 54 ס"מ, 32 ס"מ, 27 ס"מ ו-11 ס"מ.
כשפנתה אליה המוכרת היא שכחה לאותת ונתקעה בדלת הזכוכית השקופה.
מרים היתה מתוסכלת, יצאו לה רק שני מספרים ראשוניים במדידות.
כשמנשה הגיע מתנשף כבר לא נותר לו אוויר אז הוא גנב מילד קטן שחלףבמקום בלון הליום ונשם אותו במקום.
לגנוב בלון הליום מילד זה כמו לגנוב סוכריה מתינוק, רק שסוכריה איאפשר לנשום והליום כן. סוכריה גם לא משנה את הקול.
מנשה פנה למרים וגם הוא שכח לאותת ונתקל בדלת הזכוכית.
מרים נגשה לקופה לשלם, נתנה לה בננה ויצאה מהחנות מרוצה וטובת לב.
מנשה הגיע באמבולנס הביתה אך לא שכח לקחת מונית.
מרים מאד כעסה כשמנשה היה שוכח לקחת את הכדורים שלו או מונית.
באותו ערב הם לא אכלו, רק ישבו ופטפטו.
