אֲגְנֵי מַיִם בָּנוּ וּמֵאִתָּנוּ, וְכָמוֹנוּ.

אֵיךְ שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְרַפְּקִים וּמִתְּלַטְפִים בַּגַלִּים.

גַּם אִם חוֹף נִפְרָד מִחוֹפָה,

יַבִּיט בְּעֶרְגָּה אֶל יָמָּה.

אֲנַחְנוּ נֶאֱחָזִים בִּקְשָׁיֵי הַיּוֹם,

מַמְתִּינִים בְּתֹם שֶׁיִּתְלַבְּנוּ, יִתְאַבְּנוּ.

אַהֲבַת הַיָּם אוֹתָנוּ מְשַׁכֶּרֶת,

מִתְנַחֲמִים בְּאוֹפֶק לָבָן.

שֶׁצֶף מַיִם וּבָהַק גַּלִּים,

נֶהְדֶּרֶת, אַהֲבַת הַיָּם נִשְׂגֶּבֶת.

אִם אֲנַחְנוּ קָשִׁים כִּפְלָדָה, נִרְתָּעִים,

לְהָבִין מְמָאֲנִים וּמִתְקַשִּׁים,

תְּמִימוּת הַמַּיִם הַזַּכִּים.

לְבַסוֹף נְלַבֶּן אֶת הַקְּשָׁיִים

וְנִפְנֶה כֹּל אֶחָד לְדַרְכּוֹ.

לֹא יִתְאַחוּ בָּנוּ רְקִיעִים,

לֹא נוֹעַדְנוּ כַּעֲשִׁירִים,

כְּמוֹ הַמַּיִם דַּלִים,

צֶנַע הַשָׁנִים.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי