אָדָם וְנָקִי וּבָהִיר,

צָנוּעַ וְנָכוֹן וְזָרוּחַ.

וְלוּ רַק יָדַעְתָּ, אָדָם,

מַה נָכוֹנוּ לְךָ הַחַיִּים.

מִצְבּוֹר חִיּוּכֶיךָ קַיָּימִים

וּמִצְבּוֹר מִילּוֹתֶיךָ הָרָמוֹת.

רַק לָגַעַת בְּלִבְּךָ, אָדָם,

וְלֹא הִצְלִיחוּ לָשֵׂאת מְאוּם.

וְאָז פָּרְטוּ דֵּעָה קְדוּמָה,

בָּקְעוּ הַמְּיֻתָּר, הַמְיוּתָּםוְהָתָם.

וְאוֹתְךָ שָׁכְחוּ לְהַזְמִין,

וְלֹא עוֹד זָכְרוּ,

וְלֹא אָמְרוּ וְלֹא סִפְּרוּ

כִּי מִן הָעַיִן שֶּׁלְּךָ פָּחֲדוּ.

רַק אֶלֶף כָּמוֹךָ אָדָם, יְחִידִי,

וְלֹא הִצְלִיחוּ לָשֵׂאת מְאוּם.

כַּעַס וּמִרְמוּר וְתִסְכּוּל,

וְקִנְאָה וְשִׂנְאָהּ וְטִינָה

וְלֹא רַק מִמְּךָ, אָדָם,

כִּי צִפֳּרִים בַּעֲלוֹת מְעוּפָן,

וּשְׁחָפִים מַקְסִימִים שְׁחָקִים.

וְשַׁי לְךָ אָדָם יָקָר,

צְנִיעוּתְךָ וְהֵלֶךְ דִּבּוּרְךָ,

כִּתְשׁוּבָה לְכֹל הַמִּתְנַשְּׂאִים,

וְלֹא הִצְלִיחוּ לָשֵׂאת מְאוּם.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי