וְלֹא אָמַר דָּבָר, רַק הִשְׁקִיט.

בְּעֵינָיו שְׁקִיעָה שֶׁל עֶרֶב דַּקִּיק.

וּקְמִילָתוֹ שֶׁל פֶּרַח בְּטֶרֶםעֵת,

אֲשֶׁר הָיָה יְפֵה תֹּאַר וָמֵת.

וְאֵיךְ מְאֹד כָּאָב כְּשֶׁחָשַׁב,

כִּי אַהֲבָתוֹ הָעֲנֻגָּה כִּסְתָיו,

הֻקְרְבָה וְנִקְטֶפָה כְּוֶרֶד,

לֹא נִשְׁמְרָה בֵּין דַּפָּיו.

אֵת זִכְרוֹנָהּ יִשָּׂא וְיִזְכֹּר

נָדְדָה כְּעָנָף הַתַּפּוּחַ.

וְלֹא נוֹתְרָה בָּהּ נְשָׁמָה

לֹא זָכָה בְּלֹבֶן פְּרִיחַתָה.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי