כשאינך משהו סוער בדמיוני.
הוא מתחיל לצייר לי סופה
המתחזקת מכל עץ שמופיע
בעיירה שלי הקטנה
כשאת רחוקה גופי נחרב
בעוד ידידיי קמים אני נשאר לשבת
האור מתקרב אלי אך מתרחק משאיר צל מכאיב
את לא כאן ודיבורי מצטמק
בחסרונך, נדמה כי שום דבר לא נגמר
בואי התקרבי אלי וגעי בכנף בגדי
כי בלעדייך הירח לפעמים
נראה בחושך כמו רוח רפאים
ואת חסרה אפילו לכוכבים
תגובות