כל הלילה בסירה, מנועית קטנה, עם נפש גדולה
בין שמיים למים, בשיחה, עם ירח מלא תשוקה.
העננים מתערבים לפעמים ובנינו נוצרת שתיקה
וכשהאפלה מתבהרת, חוזרים כאילו כלום לאהיה.
סערה מתקרבת, ואיתה הבהלה לחוף מבטחים
מנועית קטנה, עם נפש גדולה, עברה זאת מספר פעמים.
רק הזמן דוחף אותה לגלות עולמות חדשים
המזח קרוב, הגלים מאיימים ושוב החיים לא מרשים.
גרה במזח, מעולם לא עזבה ומבטה אל מעוף היונה
מעונה לעונה נפשה מעֻנָּה ולזעקותיה היונה לא עונה.
קול תבונה היא דרשה, הכוונה אך ללא כוונה
מצאת החמה עד שבירת החומה מבטה על מעוף היונה.
תגובות