שׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה

שׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה

אִישׁ לֹא רָאָה

אִישׁ לֹא שָׁמַע

סוֹד כָּמוּס

בְּלִי הִסּוּס

הַכֹּל בְּשֶׁקֶט נַעֲשָׂה

תְּרוּמוֹת יְקָרוֹת נָתַן

יְקָרוֹת שֶׁאֵין כְּמו­ֹתַן

וּבְראשָׁם נִכְלֵלֶת יִשְׂרָאֵל

כִּי כּוּלוֹ לָהוּט עָל יִשְׂרָאֵל

תָּרַם מִילְיַארְד דוֹלָרִים

כּוּלָּם הָיוּ בִּמְזוּמָּנִים

אָרָז אוֹתָם בְּתוֹךְ מִזְוָודָה

סִיֵּים וְנִשֵּׁק אֶת הַמְּזוּזָה

לָ"כּוּר" בְּדִימוֹנָה נוֹעֲדָה

לִבְנִיַּת הַ"כּוּר" יוּעֲדָה

בְּעֶזְרַת שָׁלִיחַ נִשְׁלְחָה

וּבְסִיּעָתָּא דֶא שְׁמָיָאּ

הִגִּיעָה הַחֲבִילָה לִיעוּדָה

בִּקֵּשׁ לֹא לְפַרְסֵם אֶת שְׁמוֹ

כָּךְ בִּקֵּשׁ גַּם לִפְנֵי מוֹתוֹ

מִי יִיתֵּן וְיִהְיוּ רָבִּים כָּמוֹהוּ בְּיִשְׂרָאֵל

וְנִחְיֶה בְּעוֹלָמָה הַיָּפֶה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

בשנת 1952/1953 , כששמעון פרס היה מנכ"ל משרד הבטחון, החלו בבנית הכור האטומי בדימונה.

מיליארדר יהודי צרפתי, נכה מלחמת העולם השניה, משותק בגופו, פנה לשמעון פרס ומסר לו מזוודה ובה

ארז מיליארד דולר תרומתו לביסוסו של הכור.

ביקש לפני מותו לא לפרסם את שמו.

תרומה זו היוותה אז את הבסיס העיקרי והחשוב ביותר

לבנית הכור.