לְמַרְגְּלוֹת מִשְׁכָּן הַחָכְמָה-

מָה שֶׁיֵּשׁ לִזְכֹּר,

מָה שֶׁנִּתָּן לָדַעַת.

וּמָה שֶׁנִּתָּן מִשָּׁמַיִם, וּמֵהָאֲדָמָה.

הַיּוֹנָה הַלְבָנָה לֹא סְתָם נִשְׁלְחָה,

מִשְּׁכָּנָה גַּם הָיָה דֵּי בָּטוּחַ.

הִיא יוֹדַעַת, הִיא זוֹכֶרֶת,

הֵיטֵב אֶת דַּרְכָּהּ חֲזָרָה.

יוֹנָה אַחַת לְבָנָה מְסַמֶּנֶת אוֹתָנוּ,

מִגַּן עֵדֶן מְקֹרָה, יוֹנַת הַבְּרָכָה.

הִיא תָּמִיד מַחְזִירָה אוֹתָנוּ,

אֶל הַדֶּרֶךְ השְׁפוּיָה,

אֶל הַחָכְמָה.

לְמַרְגְּלוֹת מִשְׁכָּן הַחָכְמָה,

שְׁפִיּוּת אִבְּדָה אֶתְּ עֶרְכָּה.

הָרָעָב לֹא מַשְׂבִּיעַ,

הַצִּמָּאוֹן אֵינוֹ מַרְוֶה.

לֹא הַיּוֹם וְלֹא מָחָר

רְחוֹקִים אַךְ מִתְקָרְבִים

יֵשׁ קַו הַנִּמְתָּח בֵּין שְׁנֵי עוֹלָמוֹת

בֵּין אַגָּדָה וּמְצִיאוּת

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי