שְׂפָתַיִם מִתְקָרְבוֹת לְהַגִּיד,

מִלִּים אֲשֶׁר מְעִידוֹת עָתִיד.

אִם מִתְקָבְּצוֹת הֵן לִנְשִׁיקָה,

גוֹמְעוֹת הֵן נֶחָמָה וְאַהֲבָה.

יָמִים אֲשֶׁר נוֹעֲדוּ לְהַגְשָׁמָה,

מִתּוֹךְ הַחֲלוֹמוֹת הַתְּשׁוּבָה.

רוּחַ חוֹפְשִׁית עֲנָנִים מִנִּדָּה,

לִקְרַאת בּוֹא יְמֵי תְּהִלָּה.

כָּךְ מֵחָדָשׁ תָּמִיד נֶאֱסָפִים,

בֵּין הַתְחָלוֹת וְסוֹפִים .

מִן הַנְּפִילָה לֶקַחִים מְפִיקִים,

מִן הַכִּשָּׁלוֹנוֹת מִתְרוֹמֶמִים.

אֲנַחְנוּ לֹא עֲשָׂבִים שׁוֹטִים,

וְלֹא מַכִּים עַל קִירוֹת שְׁקוּפִים.

בִּתְפִלָּה אֶל שָׁמַיִם מְבַקְּשִׁים,

אֲשֶׁר מֵעָלֵינוּ נִפְתָחִים .

אֶל חוֹף מִבְטָּחִים נִכְסָפִים,

מִתְנַחֲמִים בְּיָם גַּעְגּוּעִים.

מִתְמוֹדְדִים עִם קֶצֶב הַחַיִּים,

לְאַט וּמֵחָדָשׁ נֶאֱסָפִים.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי