הַיּוֹם כֻּלָּנוּ נִתְקָבֶּץ לִסְלִיחָה,
נַשְׁכִּים דֶּרֶךְ אֶל בֵּית הַמְחִילָה.
נִתְמַלֵּא בְּעוֹד רָצוֹן וְכַוָּנָה.
נְגַלְגֵּל מִדַּת רוּחַ וַעֲנָוָה.
קוֹל נִשְׁבַּר וְלֵב אֶחָד מִתְקַמֵּט,
אֶל מוּל עָצְמָתוֹ שֶׁל הַכְּאֵב.
עֶרְגָּה נֶחְשֶׁקֶת לִרְחוֹץ עָווֹן,
לְהָמִיר אֶת מַהוּת הַמַּעֲשִׂים.
נְעַרִים וּזְקֵנִים , לֹא יִתְעַכְּבוּ לְדַקָּה,
נֶחְפָּזִים וּמוּכָנִים יֵצְאוּ לְדַרְכָּם-
אֶל דֶּרֶךְ הַסְּלִיחָה וְהַמְחִילָה,
אֶל אָבְדָן הַמֶּרִי וְהַגַּאֲוָה.
לֹא נַפְגִין טְעָנוֹת כְּלַפֵּי שָׁמַיִם,
וְלֹא נִשְׁאַל שְׁאֵלוֹת לַשָּׁוְא.
אִישׁ אִישׁ בְּמַעֲשָׂיו יְפַשְׁפֵּשׁ,
יָמִיר אֶת עַרְבוּת תְּנוּמָתוֹ,
לְמַעַן יַרְעִיד חֵטְאַתוֹ.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
