נַפְשִׁי יוֹצֵאת לָרֵיחוֹת הָעֲמֻקִּים שֶׁל אַדְמָתִי.

לְלֹבֶן פְּרִיחַת הַשְּׁקֶדִּיוֹתְּ בְּמָבוֹא גִּנָּתִי.

לְטֶבַע הָאֲמִתִּי הָעוֹטֵף אֶת עִירִי.

לְנוֹף הַמַּרְהִיב הַמֵּצִיץ מִבַּעַד חַלּוֹנִי.

הַצִּמְחִיָּה הַעָבוֹתָּה הָעוֹטֶפֶת אֶת הַגְדּרוֹת.

אֲגַמֵּי הַזָּהָב הַבּוֹרְקִּים לְצַד קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמִּשְׁתַּקְּפוֹת.

הָרוּחַ הַנְּעִימָה הַנּוֹדֶדֶת בֵּין חֹרֶף וְאָבִיב,

נָחָה עַכְשָׁו עַל מַצָּע שָׂדֶה מְלַבְלֵב וּמֵנִיב.

בְּתּוֹכִי הַנֶּפֶשׁ נוֹבֶרֶת בִּתְפִלָּה:

מְבַקֶּשֶׁת עַל טַל וּמָטָר,

עַל אֲדָמָה וּפִּירְיַה.

נֶאֱסָפִים כָּל אוֹצָרוֹת לִבִּי וְנשַמתִּי,

מְנָבְטִים אֶל הַחֹרֶף הַקַּר

מֵאַהֲבָתִי.

בָּמִשְּׁעוֹלִים נְגִיעוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל הַזְּמַן.

עֲשָׂבִים שׁוֹטִים מְכַתְּרִים אֶת צִדִּי הַמַּעְיָן.

אַיָּלוֹת תּוֹעוֹת בְּסִבְכֵי הַוָאדִּי הַנֶּאֱמָן.

בְּיַחַד עִם הַצְבַיִים וְעֹפֶר  אֶחָד נֶעֱלַם.

בְּאַפִּי עוֹלִים שׁוּב נִחוֹחוֹתְּ הָאָבִיב,

מִשְׁתַּלְּבִים הֵיטֵב עִם גַּל הָרוּחַ הַמֵּשִׁיב.

שׁוּב מַתְחִילִים מֵחָדָשׁ לִסְפֹּר אֵת הַיָּמִים,

וּמָעַל יָם עָצוּם שֶׁל שָׁמַיִם כְּחוֹלִים.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי