כותבת לראשונה... ומה אעלה כאן ? במה אבחר לפתוח ? תוהה
עליו . כמובן
כשהדם מפעם... ושמו מהדהד על דפנות עורקיי ומשלח זרמים
נרגשים... איך אפשר שלא לכתוב עליו
האהבה היא דבר מסעיר... היום הגעתי לעבודתי מחוייכת, ראיתי בוורוד
כאילו מישהו היה לצדי ואחז בידי... שמעתי את קולו המפרגן והחמים
מלחש באזניי, כמו מלאך חלומי, המלווה לאורכו של היום
מחמאות, מילים מתוקות נוטפות דבש שזה עתה חומם ורוכך, שלווה
להכנס לבועת חלום מבודדת מן העולם החיצון ושם לשייט עם תנועות מאוחדות, כה מסונכרנות ומתואמות... מימד אחר
מימד האהבה, יש שם תדרים שונים
כה מוארת ומאוהבת... שמחה
יתכן וזה ימשך כמאית השניה ובועתנו....פוף ! תפקע
יש ענן שחור מעל... יש ערפל , שם באופק
יש איומים שמסביב מהדהדים
אך היום אני מרוכזת בבועה... כמו בשיר: באה מאהבה
לא ניתן לדעת מה מביא לו המחר
ובדיוק מזו הסיבה... עלינו להספיק ולטבול באהבה
חשה כה ברת מזל... כי שנים רבות המתנתי להכיר ישות כה מתואמת
אנו גולשים על אותם גלים וזורמים במקצבים מקבילים
איזו תחושה נדירה, לחוש שממול יש קבלה מלאה של מי שהינך
כמו לשוב לינקות... זו פנטזיה בהגשמה, לחוש אהוב ללא תנאי, כתינוקת השבה לחיק אימה... איני יודעת כמה פעמים בחיים אזכה לחוש כזו חוויה
להרגיש מקובלת, יפה, חכמה וטובה מול מבט מואר של נשמה קרובה
נשמה שנדמה שכבר הכרתי ושבה אליי לאחר ציפיה ארוכה
. תמיד איום הזמן ... אולי זה יסתיים מחר
אך מנסה לנצל את המיטב... אם אקח פיסה של גן עדן כאן ופיסה של טוב שם ועוד אחת מחר... מרכיבה פאזל של רגעים טובים, של ימים אוהבים
וכך אולי אולי אזכה בהמשך, להרכיב... חיים יפים
