אנחנו סופרים את הימים
כמו מבקשים לדעת כמה כבר הפסדנו
לעולם לא ניסע מקצה לקצה
לעולם לא נשתכר לילה שלם
אנחנו סופרים את הימים
התחושות שבפנים
מכתיבות את המילים שעל הנייר
לעולם לא נדע
אם היינו חוזרים
עשרים שנה אחורה
האם היינו יודעים לעשות את זה
הרבה יותר קל
מביטים על אנשים אחרים
חלומות שמתגשמים במקום אחד
עולים באש בנשמה של אנשים אחרים
איפה אנחנו נמצאים?
סופרים את הימים
מקציבים לעצמנו שעות בודדות
מסך השלם שלעולם גדול מסך החלקים
על השולחן יש מכתבים ותמונות
אם היינו יודעים לחבר את כולם
אולי היה לנו היום
פאזל שלם וגדול
לעולם כבר לא נקפוץ מגגות גבוהים
לעולם כבר לא נחמוק ממבטי אנשים
עשרים שנה אחורה
מה היינו יודעים?
אולי המילים היו נכתבות אחרת
אולי היינו חונקים את הדמעות
סופרים את הימים
עכשיו מתחרטים
על שעות, דקות, מיילים ארוכים
לעולם לא נתפסנו, לעולם לא השתחררנו
ועכשיו, כאן
מול המראה
הלוואי והיינו יודעים איך זה נראה
מנסים להמר כמו חסרי כל
על זיכרונות שאינם, געגועים שטורפים את הקלפים
אם היו לנו עכשיו
את אותן עשרים שנה
האם היינו נמצאים במקום אחר?
סופרים את הימים
אחר כך מתחרטים
אין לנו מה לתת בתמורה
לא העלנו באש את הראיות
לא צרבנו על גופנו זיכרונות
סופרים את הימים
עם מה נשארים?
