יקירתי מפרידות בינינו שעות ימים של חופים בתוך תוכנו מהלך השגעון כמו היה יופי עצום לא יכולנו לעצום עין להפסיק להביט בו אהבה טרופה בין הגלים מתנדנדת בין אי וודאות לחוסר נחמה מפרידות בינינו תחושות לעתים גם בנגיעות אנחנו לא מצליחים להתקרב יקירתי כמו שיר שמחולק למספר בתים כך אהבתנו מחולקת במחיצות דקות ואת אומרת אל תבקש דבר מפרידות בינינו שעות וככול יחלוף הזמן נתקדם ונתקרב ליצנים, וקרקס כלבים שוטים משוטטים בשולי העיר רק אנחנו, נשארנו עזובים הטירוף, ביזה אותנו לא יכולנו להרגיש דבר בלילות שאנשים היו יכולים לישון נשארנו על המיטה ערים מחכים שיחלפו השעות ולא יישאר בינינו מרחק רק אז היינו יכולים להשיל מעצמנו כול רגש מחושב, כול תחושת זמן ובך היו עקבות ישנות של פחדים ובי, עצבות נטולת כדורים ימים של חופים היינו מתהלכים בלתי נראים נוגעים אבל חסרי תחושה את אמרת תחזיק חזק בסוף הכול יסתדר ואני רק הרגשתי את השקר מצטופף בנו דוחק אותנו לפינות שירי אהבה גבוהים לא הרגשנו זרים בתוכם רק שני ילדים, שיודעים יום אחד הם יתבגרו וילמדו את השעות החולפות היינו מתחבקים ונדמה שזה כול מה שקרה הטירוף שוטט בנו בחופשיות ואנחנו היינו אסירים של הזמן לקרוע את העור, לקרוע את הבגדים לנפץ הכול, להזדקק ואז להעניש חתכים דקים על הפנים אני מביט בך ואת בי דם זולג בעדינות אל הרצפה הקרה רצינו להאמין שזאת אהבה כמו שכתוב על עטיפות הספרים בכרזות שמתנפנפות מעל בתי הקולנוע בעיר תביטי ליצנים מפרידות בינינו שעות את אומרת בקרוב לא נזדקק להן עוד ואני צוחק, מפרידים בינינו ימים שחופים בקרוב, נשכב ונראה איך הים מכסה אותם נאסוף את השברים לב אחד, שתי פנים, ידיים ארוכות וחתכים על הידיים זה הטירוף את אומרת ואין לנו תחושת זמן לדעת, כמה זמן חלף עד שהישן חלף ויבוא אחר.