בס"ד

תמיד אחרי חתונה, פתאום מסתכלים אחורה. על אמא, אבא, על המתאבנים, שתמיד הכינו ביום שישי. בכל אופן כך זה היה אצלי. פתאום הרגשתי שמשהו ריק, בנשמה. כשנסענו, לאמא, ואבא זה בשבילי היה יותר מחתונה. דבר שלא ידעתי, להעריך. האוכל, הבלינצס, הטעים. המילה הטובה, בסופו של דבר רק של אמא, ואבא