האוטובוס עבר ברחובות של העיר
זכרנו אותה מסיפורים של אחרים
שירים שמעולם לא הגיעו אל סופם
ורק אתה הבטת מהשמשה
מתפעל מכל אור ניאון
חנויות התחלפו
בספסלים ישנו אותם אנשים
כמוהם, גם אנחנו
נישקנו את הנשמה שלנו לשלום
וחיכינו לראות
מי יחליף אותה
מוכרים, קונים
הכל נגמר לפני הסוף
מה אנחנו רוצים ומה אנחנו צריכים
אנחנו יורדים בתחנה
ומביטים סביב
זו עיר גדולה
שאפשר ברגע
לפרק אותה
יש מי שלקח לעצמו, כמה חלקים ממנה
עכשיו הוא מוכר אותה בזול
יש מי שיושבים בבית קפה
ועוד מאמינים
שהמחר מחכה
אני צוחק בלי קול
אתה מרגיש
עברנו את כל הדרך
כדי להיכנס אל תוך סיפור
שמזמן כבר נשכח
זאת לא העיר שלנו
היא מעולם לא היתה חלק מילדותנו
אבל הנה אנחנו
מתחלקים בה, גונבים פיסה ממנה
יש מי שאוהב אותה
ויש מי שנשאר בחוץ
לא מרשה לעצמו להיכנס
זו עיר יפה, אתה אומר
ונזכר מיד
כמה ארוכה הדרך החוצה
אני נזכר באנדרטאות שראינו
ובקבוצה של חיילים, שעלתה בתחנה
נעמדה במרכז האוטובוס, איש לא הביט בהם בגאווה
גם אנחנו עברנו בשקט, וירדנו
העיר הזאת, יכולה לאכול את כולם
אם רק יתנו לה לפתוח את הפה
אתה מביט בכבישים הסואנים, בהמון אדם שמסתער על המדרכות
ואתה שואל אותי, באיזה צד אנחנו ולמען מי נהיה מוכנים להיהרג
אין לי תשובה בשבילך
אנחנו הולכים לתחנה ומחכים
נישקנו את הנשמה שלנו לשלום, ועכשיו אנחנו מבקשים להזדכות עליה
