כפות רגלייך מלטפות במה כהה,
מעץ של דובדבן.
זקופת קומה כיאה לבת אצולה.
אשתחווה לפנייך ג' פעמים
אל עצמות לחייך הבולטות,
עשי אותי כמוך
פלגי מים מסועפים בפרקי ידייך.
עינייך אומרות עוז
ושפתייך חלום.
אנא, נקי אותי מצרכים של עולם.
.
וכשתתהו-היכן?
אומַר, כה וכה רעבתי
וכך שבעה הנפש
והם-מנין?
העור אשר עליו חרתי
והבמה אשר הפכה לכבשׁ
