אני שמח
בבית המרזח
שותה מגביעים
שתמיד מלאים
תמיד ידעתי
שכבר הגעתי
למעוז ליבי
ומי את נערת השוטים
הצוחקים ומתגאים
במעשיהם חסרי ההגיון
פרח גני את
נישמתי ואהובתי את
שלעולם מחכה לבשם דמים
ביין מתוק שבמתוקים
לראותנו מצחקקים
כמו הילדים הקטנים
בביתי מלא השיכר
כבר מחר
ואת שמך,
עוד לא קראתי
כן ידי מורמת לשחקים
בידי גביע החיים
להצדיע לחיים
להרים את המתים
השוכבים לרגע של אהבה
ולחזור לתנומה נוספת
עד לפעם הבאה
אך מי את אישתי אהובה
מתי הכרנו ומה
עלה
כבר עברה ,שנה
מאז התחפשנו
לאותם נשואים בליל כללותיהם
בנשף המנוגן
מלא הגן
בפרי ואושר
שם אור הופך לחושך
כן כולם בנישואים שלנו
מתבשמים
מהתחלה ולכל החיים
לרומם רוחך לנשום את נישמתך
להיצמד לאחוריך
וללוות את מחזוריך
כבר כאן עתידנו מלא האושר והדל
שמים וארץ ואור כחכל סגלגל
דברי עידון עברו בין שפתיך לראותנו
בתוך מקדשנו ביתנו
אהבתנו
לעוד יום שחסל
קם בבוקר ושמח לעוד נשימה
בידיעה שאת השעון לא נעצור
העיקר אני איתה
והיא איתי בי ובתוכי אישתי יקירתי אישתי הנדיבה
ביי לך
אז עוד נדבר?
