מַחְלִיק
בְּכַּפּךָ הַגדוֹלָה
כֹּל קִימוּר רֶגֶֹש
מוֹצֵא בִּי נִסְתַּרוֹת
לה'.
בְּכַּפּךָ הַגדוֹלָה
כֹּל קִימוּר רֶגֶֹש
מוֹצֵא בִּי נִסְתַּרוֹת
לה'.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל היהדות על רגל אחת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הביטוי "קולות כחולים" קצת זר לי כאן, לא הרמוני עם השאר. ואפשר ממש לשמוע ולהרגיש. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות חיבתי למשחקי מילים, "הטי שתה" מרגיש קצת ילדותי בהקשר הכולל של השיר, לא לגמרי שייך לאווירה. אבל מעבר לזה, זה מקסים! היישר לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אז כך נראית רומנטיקה בשנות האלפיים? מקסים ומרגש. אהבתי את הניגודיות בין המלל המתאר הווה- "אימפרסיוניסטיות", "אימפריאליזם", לעז כבד ומסורבל, לבין מלל העבר- "דיו בקסת", "מכחול", נעים וזורם. ואם יש בכך מן העידוד, אנו נוטות להבין שתיקות טוב יותר מאשר דיבורים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק כשאני שוקעת בתמונה הפסטורלית -אתה מוסיף את החספוס הזה, שובר הכל. הייתי שמחה למצוא סיומת ורודה יותר, אבל זה עדיין שיר נהדר.ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הכוונה לשינה. אם מפרשים את זה כמשנה זה הופך קצת מסורבל [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] "הבריחה" יכולה להשתמע כחוסר פתאומי של יצר, ערך, תכונה, כל משאב רוחני שהוא. [ליצירה]
