מַחְלִיק
בְּכַּפּךָ הַגדוֹלָה
כֹּל קִימוּר רֶגֶֹש
מוֹצֵא בִּי נִסְתַּרוֹת
לה'.
בְּכַּפּךָ הַגדוֹלָה
כֹּל קִימוּר רֶגֶֹש
מוֹצֵא בִּי נִסְתַּרוֹת
לה'.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוקסימורון זהו מושג הכולל בתוכו 2 ניגודים, למשל: "טוהר- הנשק" או "בהמה דקה" (או "פיל מיניאטורי"..וכן הלאה). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה.. :-)כיף להיתקל בך שוב. האמת היא שהשיר אינו מכוון למסרכפול, אלא מהווה מסר בפני עצמו למישהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני--מודה. זה קו מצוין- מהורהר, מפתה לדמיין אותו, אבל שתי השורות האחרונות קצת הפריעו לי. דימוי קברים ומצבות הוא עוצמתי ומתנגש לרוגע שעולה מהשורות לפניו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נחמד זה! מעמיד פני נונסנס אבל אוצר בתוכו אמירה. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, הסברת בצורה מדוייקת. "היא לא תאהב אותך כמוני"= וזהו כוחי. ולכן איני חוששת. [ליצירה]
- [ליצירה] כשקוראים את זה בלי לחשוב על ההקשר לבני סלע דווקא, זה יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] <מחוייכת> חשבת על זה פעם שכל המילים החיוביות הן פשוטות? "נהדר, נפלא, משמח". ולא בכדי. [ליצירה]
- [ליצירה] פוטו- בשבת אנחנו מגיעים לדרגת קירבה לאלוקים, כל אחד ממקומו שלו. והאבות מייצגים את דרגת הקירבה הגבוהה ביותר- הקב"ה כיוון אותם, התגלה אליהם וכו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל יפה וזורם ("אני חושב שכשמוזה בורחת לי, אני בטח נושם ממש הרבה מילים") אבל הסיום.. כאילו לא קשור להתחלה, כאילו נכתב בזמן אחר, בהלך רוח שונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מוכרחה להעיר משהו כללי על השימוש במטאפורות. להתחיל ולומר "לפעמים אתה כמו.." זה נהדר. להמשיך ב"כמו שחשבת על.." זה כבר מתחיל להמאיס את האנלוגיה, ולסיים ב:"אם היא ..ואם היא .." זה כבר ממש מוגזם! הקורא לא צריך שיאכילו אותו בכפית, וחזרה מוגזמת על האובייקט אליו את מנסה לדמות את הרעיון שלך (במקרה הזה-ציפורניים) הופכת את השיר לילדותי. איזכור אחד הוא בהחלט מספיק להחזיק את השיר כולו, ותמיד טוב לאתגר את הקורא- להשאיר לו מקום לחשיבה עצמאית. ועוד משהו קטנטן.. ההערה האחרונה נותנת את התחושה שאת מזלזלת בשיר ולא לגמרי עומדת מאחוריו או רואה אותו כאיכותי. אז למה לפרסם? [ליצירה]
