גם אתה ידידי
אינך אומר את שלא ניתן לאמר
ומגבעת קסמים ,תשלוף ארנב לבן כשלג
ומי מת שכולם צוחקים ובוכים
יש רגע אחד של שמחה עילאית
וחזרה לעליה משעממת במעלית
כי אדון במרומים מחייך אלינו החיים
ובקולו העמוק אומר לנו ממרומיו
שבאחד משירינו הוא מאוהב
מי הוא בר המזל ששר לו שיר מלא חן
שמצא בתוכו את שיר השירים כמגן
מפני השמש הלוהטת הבוהקת הנושקת לשפתיו של
המון.
גם בהרמון ישנה אהבה שאין להמעיט בערכה נשות הסולטאן ממולחות ומלאות יראה
מפני גיבור שיחדור ויכבוש את הגבעה
כבר ראינו זאת בעבר גם נראה זאת עוד היום
השחור הפך לבן האדום הוא כתום
את פיו המליחו חבלים חסמו את פיו
אמיתותיו נכחדו עם עצמו נקברו כמו רצונו
הוא לא ידע מה רבה כוחה של אהבה ולא נתן את כל אהבתו המלאה שדוחקת את האדם הקטן ביותר עד קצה העולם כי מי הם בעלי היקום ונשתה לכבודם
שנבצר מהם ללכת
שלא יזוזו ממקומם
ראינו חזון נוכחנו בפשע
נענשו וטוהרנו
אתה רעב לישע
כבר ערב מאוחר, קצת רוח קצת קר
בשדה עירום הוא מתכסה בשמיכה
מהו ,הקסם, ידידי,
שעובר בין תמונה לתמונה
בין שעה לשעה
בין אהבה לשנאה
מהו הרגע
אין מילים בפים לגבי מה שעתיד עוד לקרות לך
אז קח חלקך והמשך במסע
ידידי מה מילותיך בשירה
שירת גבינה מלוחה
