בשולי הדרך לאי-שם התקשרת לומר שהכל נגמר, והאופן שבו זה נאמר בעצבים חזקים ללבי נקשר. נרצע, מכור לתמונת האמת של אישה מכורה לכאב, של שיפחה החפצה בעבד משלה מתוך תקווה להרגיש חזקה, ולצאת למלחמה להקמת ממלכה בה תהא הנסיכה, והיא שתכתיר עבדה כנסיך. פתאם נראתה מלחמתה פאתטית , בהיותה בלתי חמושה, בלתי ערוכה בעליל לעובדה שהנם נסחפים לתהום ההשפלה של מלחמת שליטה במקום להתמסר לאהבה הפשוטה, ששתי נשמות אבודות אליה זימנה, כמחווה אחרון לקראת זקנה. 20/03/03 © אתר בית: http://www.angelfire.com/poetry/arbel