כמעט ולא שמנו לב אך חל שינוי בשרשרת הפיקוד, המ"פ העומד בראש ההיררכיה הפלוגתית מאז הקמתה החליט לערוך שינוי. אַמִי שהיה עד עכשיו כמ"מ מהשורה עזב את מקומו ותפס את כסאו של הסמ"פ שזה עתה השתחרר. לנוכח עינינו המשתאות הפך בן לילה ממפקדה של מחלקה בודדת למפקדה המשני של הפלוגה ובתוקף תפקידו זה קבל מעמד נכבד יותר משאר הממי"ם.
מעכשיו, הודיע לנו המ"פ נצטרך להסתדר בשלשות ולתת הקשב כל פעם שאמי, הסמ"פ יחלוף על פנינו, בדיוק כפי שנהגנו לכבד את קודמו. עד מהרה הסתגלנו למצב החדש שנוצר - כאשר כהן כמ"מ לא נצרכנו לכל אלה, אלא לכבוד מינימלי בלבד. כל פעם שעבר אמי, הסמ"פ לידנו הסתדרנו בשלשות ישרות כפלס ונתנו לו הקשב ללא הנד עפעף. רק בעיה אחת הייתה לנו, היה בפלוגה חייל בעייתי אחד, מוטי. עוד אז ידענו כי פעמים רבות עלה שמו בישיבות שערכו הסגל עד השעות הקטנות של הלילה, לבטח היה שמו שגור בפיהם של המפקדים הרבה מעל הממוצע, לא פעם גם רשמו את שמו. בדרך קבע מוטי לא היה מתייחס לנוכחותו של הסמ"פ, אשר הרטיטה כל חייל נורמלי, אף פעם לא עמד בשלשות לכבוד הסמ"פ ובטח שלא נתן לו הקשב. (יש שאומרים, שאף היה מתייחס אליו בדרך ביזיון)
לנוכח המצב התכנסנו, חיילי הפלוגה ושאלנוהו לפשר הדבר. "הרי לכל הפקודות של המ"פ אתה מציית לבלי חת, עושה אתה את כל המוטל עליך ואינך מתחמק אף פעם מאחריות, מדוע אינך מבצע את הפקודה הזו?" . למזלו, לא הבחין הסמ"פ אף פעם במוטי, שאם היה מבחין ...
וכך יום אחרי יום פעמים היינו מעירים פעמים גוערים בו אך מוטי המשיך בשלו. אפילו תשובה הגיונית הוא לא ענה לנו כל שאמר היה אני בני"ש. כל כך סקרנה אותנו התשובה התמוהה הזו ועוד יותר סקרנה אותנו מה תהיה תגובתו של הסמ"פ לו היה יודע כי מוטי לא מתייחס אליו. פעם אחת אזרנו אומץ נגשנו אל הסמ"פ וגוללנו בפניו את כל סיפור המעשה מראשיתו ועד סופו.
מאותו יום ואילך כל פעם שהיינו נותנים לסמ"פ הקשב היה הסמ"פ מתבונן היטב ומחפש את מוטי. עד שיום אחד הוא ראה אותו, האדישות של מוטי כלפיו הרתיחה את דמו, רק נס מנע בעדו מלהתפרץ בצורה שאינה מהוגנת.
יום שלם הסתובב הוא אנה ואנה ומוחו חורש מזימות היאך יוכל ללמד לקח את החייל הפשוט הזה שלא סר למשמעתו, איזה עונש מתאים לאותו חייל שאינו מתירא מפניו בתואנה שהוא בני"ש! לעת ערב גמלה בליבו ההחלטה הוא יקדר אותו כזה קדר שהוא לא חלם עליו בחלומות הכי גרועים שלו, אך מפאת כבודו של הסמ"פ הוא לא יקדר רק את מוטי אלא את כל המחלקה שלו, מחלקת הבנישי"ם.
נכנס הוא לאוהל הסגל, הביט תכופות בלוח הפעילות העמוס סינן בין שפתיו כמה מלים חרישיות ומיד נקב בתאריך היעד לפורענות חדש שנים עשר הוא חדש אדר.
ואת הסוף תוכלו להמשיך לקרוא במגילה.
