בחורף כבר היה לי קר כל כך בעצמות וצמחתי מתוך אושר רגעי שחלף נותן לי לנשור בחזרה אל תוך שגרה של כאב צרוף כבר גמעתי אלפי תהומות בנפילה אחת ארוכה אל תוך כאב שעבר והשאיר פיו פעור אל הלא-כלום ריחפתי כבר בריק שאין לו סוף או התחלה ורק בועות של דם צפות מבין אצבעותיי והשתיקה נואשת כמו מנסה להגיד מה עוד יכולתי לתת לך פרט לנחמה הקטנה שבכאב? 12.3.2003