זה שקדשך בטבעת
עשה בעורמה ובסתר
עת איחרתי חזור.

סימאך בזהב ובכסף 
כיחש לך ספיר ויקר 
כי איחרתי חזור

ובליל מגָלַה וְרוד בשרך
גס מתענג רכותך
מחלל עדנתך
מתבשם בך

אך ידעתי גוועה תשוקתך
לא תגנח אבהבים
וגופך לא ירטוט ברעד ההוא
לעולם.

ואני איך איחרתי חזור