כולם מדברים על שלום,

אף אחד לא מדבר על צדק

לאחד זה גן עדן, לאחר זה טרור

כמה בתולות על כל הרג?

עד מתי יהיה הפער? עד מתי נהיה כמו כלב?

מחליקות הפנים על התער, מלטפות אצבעות את החרב.

לפעמים החיים מורידים אותי על הברכיים

אין שומר את השער, אין סימן משמיים.

אני רואה אנשים שחיים חלומות ותקוות

אנשים שחיים רק תככים וזדונות.

יש ששואלים שאלות לא נכונות

אצל כולם מלאים רק טענות ודרישות, אבל...

כולם מדברים על שלום,

אף אחד לא מדבר על צדק

לאחד זה גן עדן, לאחר זה טרור

כמה בתולות על כל הרג?

אז נשארים לבד, עומדים מול הקיר, אין טעם לדבר

אם רק נבין שכולנו אחד, נראה הכל מתחבר:

כשיישרף רכושך, תישרף נשמתך

אם לא תמהר להציל את עצמך

עזבנו אדמה, נטשנו נשמה

בגלל שלא נשאר לנו אויר לנשימה

והעולם בתנועה מתמדת -

עושה סיבוב וחוזר לרדוף אותך

מה שעולה, חייב לרדת

איך אתם שוכחים את כל הסיבה?

יש אנשים שלוקחים בעלות על מצפוני

מהם נאבקים, מפגינים ומתפרעים

כמה מאיתנו באמת מבינים?

כולם מדברים על שלום.

כולם מדברים על שלום,

אף אחד לא מדבר על צדק

לאחד זה גן עדן, לאחר זה טרור

כמה בתולות על כל הרג?

כנראה שאין אותו חלום

לא על הר, ולא על עמק

אז תמשיך לדבר, תברבר על שלום

אבל לא ייכון שלום בלי צדק