אתה מביט בה בעיניים
ותוהה לאן היא נעלמה
לפני שלושים שנה
ראית אותה, וגילית בה כל יום דבר חדש
הלכת איתה את הדרך
בשבילים שלא נסללו
בניתם לכם בית, ילדים, גדר גבוהה
אחרי שלושים שנה
אתה לא מבין
לאן היא נעלמה
וכל השנים אמרת
היא עוד תחזור
כמו שאתה תחזור אליה
כמו שהיה לפני שהתחלתם לצעוד
והימים עברו, השתנו העונות
הילדים, העבודה, חשבונות שלא נגמרו
הכל נע מעצמו
ואתה חיכית
שהאור יידלק, ותמצאו את עצמכם
שוב באותו חדר
שוב לבד
מוזמנים לריקוד
נוגעים בלי חשש
וחלפו שלושים שנה
היא נעלמה
גם אתה כבר, לא אותו גבר
פתאום היא שואלת,
לאן נעלמת,
מי זה הגבר הזה, שמביט בה
ולא מכיר בה שום דבר
אתה מדליק את הרדיו
מחפש את השירים שאהבתם
במגירות, מחפש מכתבים שכתבתם
אתה מביט בה, בעיניים
היא נעלמה לך
לקחתם הפסקה של שלושים שנה
כדי לחזור לרגע הזה
חזקים יותר, אולי לא פחות חכמים
אבל מה שידעתם אז, נעלם עם הזמן
המציאות, השאירה אותכם בלי שום דבר
הילדים עזבו, ואתם יוצאים כל בוקר לעבודה
בורחים משום דבר, בורחים ולא יודעים לאן לחזור
אתה מביט בה בעיניים, מחפש אותה
אין יותר גדרות לקפוץ מעליהן, אין יותר לילות לנסוע לתוכם
ובבקרים, שאתם מתעוררים
אתה לא מבין מה היא עושה שם
היא מביטה בך ושואלת
מי אתה אדוני? מה אתה עושה כאן, לאן נעלמת אני
שלושים שנה, אתם לא יודעים לאן חוזרים
תגובות