יושב במטבח
מדליק את הרדיו
שירים שאין להם סוף
ואני מנסה למצוא את הנקודה
בה אני אוכל לקום
לא שמעתי ממך שבועות
אולי את קרובה,
אולי את במקום בו
את צריכה לחתוך יותר מדי דברים
כדי לראות, מה נשאר מאחורייך
זה לילה קר, שום דבר לא נסגר
שם עלי מעיל, לוקח את המפתחות של הרכב ויוצא החוצה
נוסע בין הרחובות
זרים חיים את החיים שלהם
מה הם רואים אצלי?
אני אף פעם לא בטוח מה אומרים השלטים
מנסה לדמיין, איך זה ייראה כשאמצא אותך
האם תצליחי לחבר את כל החלקים ביחד
אין לנו הבטחות או נדרים
אין לנו קסמים שיכולים לפעול בבת אחת
בחנות שפתוחה כל הלילה
אנשים קונים משקאות ויוצאים אל החשיכה
בשדרה יש זוגות שלעולם לא נעלמים
אני מביט עליהם ומדמיין, שניים שאינם
אולי נבדלים שבסוף נפגשים
עוצר בצד
מנסה לחשוב על כל מה שדיברנו
לעיתים נדמה שזה לעולם לא מפסיק
מקשיב לרדיו, השדרן מנסה לדבר אל הלילה
ואני תוהה
אם חלפו שבועות אצלי, כמה זמן חלף אצלך
הכל נאסף אל מגירות קטנות
אני יודע
יום אחד הכל יעלה באש
שום דבר לא נשאר על השולחן
אחד מאיתנו לא רצה להשאיר זיכרון
אחד מאיתנו נשאר עם כל מה שזוכרים בסוף
חוזר הביתה בדרך המהירה
אולי עוד נשאר משהו שאפשר לשמור
חושב, את יכולה להיות בשדרה, יכולה להיות בבית
מתלבטת, אם לצאת החוצה, לפני שזה ייעלם
כל אחד צריך לעשות, את מה שהוא יודע
כדי לגלות אם זה מה שהוא, כדי לדעת אם זה נכון
אני נכנס הביתה, הולך בין החדרים
מנסה לגלות אם נשאר משהו
אולי לא חלפו עדיין כל הימים
אולי נשאר לך יום אחד
לפני שאת מגיעה אל המקום, בו תצטרכי לחתוך
כדי לראות מה נשאר מאחור
