שתהיי שלי, אפסיק לקנא לך
ובינתיים
אקשיב לשירים
ואדמיין אותנו, רצים לבד ברחובות
עוצרים, רק כדי לראות
את התנועה נמשכת
פנייך יבשרו לי
שסוף היום קרב, ואת רוצה לחזור הביתה
שתהיי שלי, אפסיק לקנא לך
לא אבקש לשמוע, לאן נעלמת
לא ארצה, להרוג את השדים שבי
שנלחמים לתפוס מקום בחזית
גורמים לי, לאבד שיווי משקל
ואדמיין אותנו
יושבים על ספסל בגינה הציבורית
מביטים על הילדים משחקים
וחולמים
שאנחנו יכולים להיות דומים להם
ואולי, אנחנו במקומם
שתהיי שלי
אפסיק לקנא לך
בכל תנועה, בכל מבט
נופל קשה, על רצפה קרה
מביט על התקרה
מדמיין, שאת תופסת אותי
ושנינו נעמדים, זה מול זו
ריקוד בלי תנועה
שתהיי שלי, אפסיק לקנא לך
לא אסובב את מבטי לאחור
לא אברח, מפני המבט
שמחפש את הפנים בקהל
ובינתיים, אדמיין אותנו
נוסעים בכביש המקביל לים
רואים את הגלים מתנפצים
וחושבים, כמה רחוק אפשר לברוח מכאן
ובכל זאת, תמיד נחזור
לא תהיה לי נשמה להחריב
כשתהיי שלי, ואפסיק לקנא לך
ובינתיים, היא זולגת דם
מטפטפת, על רצפה נקייה
ואני מביט מהצד
מאבד שיווי משקל
ומבקש ליפול, להיאחז
עד שתהיי שלי ואפסיק לקנא לך
וכמו סוף העולם הגיע,
ראיתי בניינים עולים באש וקורסים
ושמעתי צרחות, והרגשתי את הזמן זוחל לאיטו
רק שתהיי שלי, אפסיק לקנא לך
