נעליים
נעליו המיוחדות העידו
שהיה שם.
פניו חרושי ניצחון החיים
התנקזו בגומות החן
והעמיקו
כשהביט ברעייתו, ילדיו, נכדיו, כלבתו
כשטיפח את גינתו
בנה חיים באהבה
ונחישות חסרת פשרות
עמידתו זקופה וגאה.
רק
הליכתו המוזרה
שלחה את מבטיי
לנעליו המיוחדות
שהסתירו וגילו
את סיפור בריחתו
אל יערות הפרטיזנים
כשנאלץ להסיר את אצבעותיו
הקפואות
במו ידיו
ולהמשיך...
כשהבטתי בו
ראיתי אדם
שידע
התחדשות.
מוקדש באהבה לזכרו של שמואל רכס, ניצול שואה.
