אתה מביט בספינות
שעל שולחנך
ומפליג בחלומותיך
כבר היית
באינספור מקומות
כבר פגשת
אינספור נשים
ותמיד חזרת
אל הבית הישן
ברחוב החד סטרי
שבעיר הולדתך
אתה מביט מהחלון
מחפש אנשים מוכרים
נוגע בזיפים
מדמיין, את עצמך
ניצל במקום אחד
כדי לשרוד במקום אחר
יודע, שאלו הם כל החיים
מונחים על שולחן
כמו מפה
עם נקודות אחיזה
אתה נוגע בה
ומפחד לאבד את עצמך
הספינות לא יפליגו
הנשים לא יחזרו
זה אתה, כאן
בבית הישן
ברחוב החד סטרי
שבעיר הולדתך
אם תחזור אל כל מקום, בו הייתה
תגלה, שאין משמעות לדרכים
תגלה, שאנשים חדשים באו
ומה זה, אומר עליך?
תתאכזב, תתאהב
בסוף זה יקרה
אתה תכתוב את זה בשיר
תשמור לעצמך, את כל המילים
הספינות, לא יפליגו
הנשים, לא יחזרו
זה רק אתה, כאן
בבית הישן
ברחוב החד סטרי
שבעיר הולדתך
נאבק בקסמים שרצית לחולל
מתפלש, בזיכרונות שנוצרו בזמן הווה
לאן אתה, מבקש להפליג
הזמן סוחף אותך איתו
לאן שרק אתה יכול להגיע
תביט מהחלון, לא רואים יותר כלום
ואתה חוזר כל יום, אל המקומות,
אליהם לא תשוב עוד
