שש בבוקר

אנחנו יוצאים אל הרחוב

את עם הבגדים של ערב

זו אותה שעה, רק הפוך

אנשים נוטשים את העמדות, ויוצאים אל הקרב

בתחנה, חיילים מתחילים ספירה

אפשר לראות ממרחק, ניצוצות של שעות

שטרם ראו אור

אנחנו הולכים בשקט

בקצה הרחוב, יש בורות שנחפרו

חיים חדשים עומדים להיבנות

ורק בינינו כאן, שכר דירה, חשבונות לשלם

חטאים ישנים לסחוב

ואת באת לסגור עניין

מקשיב לקול שלך, מדבר מתוכי

אם לא אוהב אותך, במי אתאהב

כמו כולם, גם אני רוצה

אהבה שאני לא צריך לאהוב

חיים שלא צריך להשקות

אבל אני יכול לראות את העיניים שלך בראש שלי

את אומרת  תביט, האיש שמוכר לחם, לא מופיע כאן יותר

התחלת לדאוג, שאלת אנשים

ואני רציתי שתאמרי לי,

ששאר אהובייך, הם בדיוק כמוני

אחרת אתחרט, שאי פעם אהבתי

ואת התחלת לדבר איתי בתנועות מעגליות

אני לא יודע, אם אנחנו למעלה או למטה

עכשיו תורנו להבליג

לא מתחרט על שום דבר, לא מתחרט עלייך

כל אחד מחפש לעצמו אהבה,

לעלות איתה לאוטובוס ולנסוע עד התחנה האחרונה

יומיים חלפו,

האיש שמוכר לחם חזר לקרן הרחוב

ואת אמרת, באתי לסגור עניין