והיתה אז "דרכנו סוגה בשושנים" והלכנו בדרך "אשר יחדיו המתקנו סוד" אלו רק זכרונות ואין יכולה עוד. לבי סופג את הכאב האם היית נצור לב? בכל נימי נפשי אוהב אותך אם כי נשאר בתוכי עוד הסדק, אמור נא אלי איפה הצדק? על סף חלון כך מהרהרת לי ומביטה לחצי הסהר- ולבי לא יחדל הוא לפעום רק רוצה את שפתיך שוב לטעום.