כי האדם עץ השדה/ יצחק כהן

האדם משול בתורה לעץ

גם הוא צומח ולעיתים נוצץ

אם פונק ובשביל עצמו לא יתאמץ

הרי שמחכים לו ימים קשים בלי קץ

 

עץ לימונים שתלתי במרפסת בעציץ

תחילה הפריח פרחים וניחוחם הפיץ

רבות הושקה בתקווה שבמהרה יניב

גם דושן היטב , כיאה לאילן חביב

 

אך ההפרזה והריתוק בטיפוח

הביאו עליו את מפח הרוח

עליו  נבלו, ופרחיו התפזרו לרוח

ואין פירות לאילן החביב והבטוח

 

ואז ננטש כמעט לחלוטין

ורק לפעמים הושקה בעקיפין

כך נעזב בודד ועזוב בפינה

בלי תשומת לב מיוחדת במינה

 

ערום עמד בדד כולו בשלכתו

ואז התאושש מעט בעל כרחו

לפתע פלט ניצן בכוחות עצמו

ליבלבו עלים ופרחו פרחים

פיתח הסמדר והנצו לימונים

 

האדם מתנהג לעיתים בריוק כעץ

לפעמים צומח ולעיתים גם יתאמץ

כי האדם הוא כעץ כמוהו גודל ומבצבץ

אם לטוב ואם לרע ידע זאת בבוא השעה