הקירות מפהקים

מהנשימות המתקוטטות שלנו,

בחדר המותש מנוכחותנו השורטת.

ממבעים מדממים

מאבקי עיונים מתווכחים

בתוך תוואי הבשרים המקומט.

מכעסך המגוהץ

וסליחתי המשוריינת.

התקרה נובחת להתאבד

נוכח אהבתנו הנכה,

פיסחת ברגש.

ממוכנת בקביים של זולת שגוי.

ואנחנו מצותתים לאסירי עולם

של רצונות נרצעים

מרצים עונשם של עשתונות פגים