האם את עוד זוכרת
איך היית יושבת,
מחרישה , מצפה,
רגלייך תחתייך בצניפה,
ואני הייתי אלייך בא
על רקע של מנגינה,
ורקדתי לפנייך,
והייתי מביט בפנייך,
והאור, השקט והאושר
העמידו תמיד את התורן?
ולמה אני נזכר בכך עכשיו?-
כי מסתכל עלייך ולא מאמין שזו את !
07/02/03 ©
אתר בית:
http://www.angelfire.com/poetry/arbel