לשעת אושר אכוון מעשיי ואלך רק אחר תחושותיי- את יום בואה לא אדע כי לא רק בי תלויה שעתה, לא ירעד לבבי לקראתה כי אולי גם זו תקרב לסופה. ותבוא אל לבי מנוחה מוזרה בזו השכחה ודממה נפלאה. רחוקה את ואוחזת בנפשי אך נפשי לעצמי מאזינה, משתאה , חרדה, מחכה לרינה, נשמתי מצפה. וידחקו החיים את העצב וישמע שאון הרינה בקצב.... 2/03/01© אתר בית: http://www.angelfire.com/poetry/arbel