, מבעד לאשנב בצריף קטן
.הבטתי אל עבר שמים מעונן
, עננים שמנים ומאימים
.שטו לאיתם בשמים האפורים
, הקור שהקפאני עד לשד עצמותי
.הקפיא את מוחי ואף את מחשבותי
, גופי רועד, שיני נוקשות
.וכל נסיון להתחמם במעט, נחל אכזבות
: שואל אני עצמי
?כשזה יגמר משהו יזכור
?כשזה יגמר לאן אלך?הרי אין לאן לחזור
?כשזה יגמר היאמינו לספוריי
?או שמא, לא אספיק להשימע מאורעותיי
