"מה העניינים" אתה שואל אתה באמת רוצה לדעת? באמת באמת? אני מרגישה מרוקנת כרגע, אין לי דבר בחיי אין עבודה, אין אהבה אין חבר ואין חברה, את כל האנרגיה שבי אני משקיעה בשמירת האופטימיות ואני לא יודעת באמת לא יודעת איפה אני טועה... אני שואלת וחושבת ועדיין אין תשובה אני תוהה ובוחנת מבררת ובודקת ועדיין, אני לא מבינה מה עליי לעשות? איך לחיות? ואתה מופיע בחיי ובין אשליה למציאות בעודי מלקקת את פצעיי שואל אותי, מה העניינים? ומה אומר לך, שאני רוצה אותך ויודעת, שאינך יכול לתת לי את עצמך, שאני לא מפסיקה לחשוב עליך ומנסה לחיות בלי לקוות שתמשיך לרצות בקשר איתי, שאני מביטה בעיון בכל מכונית עוברת ומקווה שתהייה בתוכה ולו רק ל"היי" חטוף. שאני מנסה להוציא אותך ממחשבותיי, מחיי ומוורידיי! שאני לא רוצה להתרגל אליך ואפילו לא לקולך כי אני יודעת שאתה לא בנמצא. שאין לי את הכוחות כרגע לעוד אכזבה, שאני רוצה אהבה ליטוף, חיבוק וחיבה, שתבוא אליי ותאספני לחיקך כי שם הרגשתי בטוחה ונינוחה, שהכח שבך הרגיע אותי ונתן לי שלווה, שהרגישות שלך העירה את ליבי וגרמה לי לרצות לפנק אותך, שהכאב שלך חדר לשלי וכמו התחברנו מדאגה... מה אומר לך? שאני חוששת מדחייה, שאני בכלל לא בטוחה, שכל פעם שהלכתי אחרי צו ליבי התרסקתי... שאני חיה בין אהבה לשנאה, בין כאב לתקוה בין אושר אלוהי למציאות עגומה? הכאב הזה שבליבי רציתי לפרוק אותו ואיני מוצאת למי, הכאב הזה שבתוכי מעקר אותי ואני יודעת שעליי למלא את עצמי שיש לי הרבה עבודה ובין תקווה ויאוש אני מנסה לחייך לחיים באומץ מנסה ללמוד לא לפחד מנסה להבין את מקור כוחי כדי להתמלא כי אני מרוקנת עכשיו וכמו כל כוחותיי נשאבו ממני אני עייפה מאד עייפה... הייתי רוצה לקחת חופשה מהחיים אפילו השינה שלי לא שקטה רק קצת לנוח להרגיש שלווה חסרת דאגה שיהיה לי בסיס להישען עליו אני מרגישה מרוקנת עייפה ועצובה, מרוקנת מאהבה עייפה מטעויות ועצובה מאכזבה (שלי מעצמי) אז אל תשאל אותי מה העניינים אין ביכולתך לעזור לי תן לשקט לחדור אליי ולתת לי את הכוח מאלוהיי