נגיעה אחת רכה


1. חוץ הרחוב של המקווה. לילה
בצד ימין של הרחוב ישנו מבנה ועליו שלט קטן "מקווה". שושנה אישה מבוגרת בגיל 45 בעלת חזות חרדית, עם שקית בידה צועדת בצד ימין של הרחוב. היא מביטה ימינה ושמאלה, מבחינה ברכב הנמצא בצד השני של הרחוב, ונכנסת לשביל המוביל למקווה. ברכב ישי בן 30 עם כיפה לראשו ליד ההגה, ולידו נמצאת שולמית בת 28 בחורה נאה. שניהם דתיים לאומיים. שולמית מחזיקה בידה שקית. שניהם נראים נרגשים ולחוצים.

שולמית

נו, מה אתה אומר? ללכת?

ישי

(בקול מהוסס)

אה... כן, כן. תלכי. מקווה שאלוהים יבין ויסלח לנו.

 

שולמית

אם אתה לא בטוח בזה, אני יכולה לא ללכת.

ישי

לא, לא. תלכי, תלכי.

שולמית פותחת את הדלת של הרכב עם השקית ויוצאת. היא מסמנת לו לשלום.

ישי

שיהיה לנו בהצלחה. אני אחכה לך כאן.

שולמית

תתגעגע אליי קצת. ביי.

שולמית חוצה את הכביש וכשמגיעה לשביל הולכת בצעדים מהוססים. היא מגיעה למקווה, פותחת את הדלת של המקווה וסוגרת אחריה.

בתוך הרכב ישי נראה נסער ומהורהר. הוא מוציא פנקס מהכיס שלו ועט, פותח דף חדש ומתחיל לרשום. הוא רושם כותרת על הדף "מכתב לאלוהים" ומותח מתחתיה קו. הוא ממשיך לכתוב.

ישי(V.O)

שלום לך אלוהים. אתה מכיר אותי כבר מזה 30 שנה. אתה יודע שהשתדלתי מאוד כל השנים הללו לעשות את מה שביקשת.


2. פנים. בית מדרש בישיבה. לילה

בבית המדרש יושבים עשרות תלמידי ישיבה לבושים בחולצות לבנות. על הבימה עומד רב בן 50 עם זקן ארוך ודורש בפניהם בלהט. אין קול מתוך הסצנה.

ישי(V.O)

הרבה שנים חלפו מאז שלמדתי בישיבה. דברים רבים השתנו מאז. דברים שלמדנו שם, נראים בחוץ קצת אחרת. הרבה פחות תמים, והרבה יותר מציאותי.


3. פנים. קניון. יום

ישי הולך בתוך קניון וחולף על פרסומת שבה רואים דוגמן ודוגמנית חבוקים עם מבט אוהב בעיניהם. ועיניו נחמצות.

ישי(V.O)

העולם בחוץ מלא בפיתויים. האהבה קורצת מכל פינה...

וכבר הרבה שנים שאני לבד בלי אישה.

ואני זקוק למגע, זקוק נואשות לדעת אישה.


4. פנים. בית מדרש בישיבה. יום

בבית המדרש עומדים עשרות תלמידי ישיבה לבושים בחולצות לבנות, ומתפללים. ישי נראה מתפלל בדבקות. אין קול מתוך הסצנה.

ישי(V.O)

אני מכיר את ההלכה, ויודע שאסור ליגוע עד החתונה. אבל אני כבר משתגע, ולא יכול לחכות. אני לא יודע מה לעשות עם עצמי.


5. פנים. הרכב של ישי. לילה

ישי יושב ברכב וכותב בפנקס. הוא נראה נסער.

ישי(V.O)

אני מקווה מאוד שאתה תבין ותסלח...

לפחות היא טובלת.

תחשוב מה היית עושה במקומי...


פייד אאוט


פייד אין

הרכב עם חלונות סגורים. ישי בתוך הרכב נראה מתוח. הוא מסתכל בשעונו, ולאחר מכן הוא מתופף בעצבנות על ההגה. לאחר זמן מה הוא פותח את תא הכפפות ומוציא משם את ספר הרכב. הוא מתחיל לקרוא בו.

דלת המקווה נפתחת. מתוכה יוצאת שושנה. היא מתקרבת לכיוון הרכב. ישי לא מבחין בה וממשיך לקרוא. שושנה דופקת בחוזקה על השמשה של הנהג. ישי פותח את החלון.

שושנה

(צועקת)

תגיד לי בחור. מה נראה לך? אתה תשב פה באוטו, ותסתכל איך הנשים יוצאות מהמקווה?

תתבייש לך. תתבייש לך. כבר שעה שאני בפנים ואתה עדיין כאן? תסתלק מכאן.

ישי

אני, אני... רק מחכה ל...

שושנה

כן, כן. מחכה למי? לאישתך?

ישי

לא.

שושנה

אז מחכה למי?

ישי

ל... חברה שלי.

 

שושנה

חברה שלך, אה? סוטה.

חברה שלך טובלת, אה?

(דופקת על הפח של האוטו בחוזקה ומנסה לנדנד את האוטו)

תסתלק מכאן מהר לפני שאני קוראת למשטרה.

ישי מניע מהר את האוטו ונוסע משם כמה מאות מטרים קדימה, ועוצר.

שושנה

(צועקת אחריו)

אני לא רוצה לראות אותך פה יותר.

דלת המקווה נפתחת ושולמית יוצאת ממנה. היא מסתכל ימינה ומשאלה כמחפשת משהו. היא מתקרבת לכיוון שושנה הנזעמת ופונה אליה.

שולמית

תגידי. ראית פה רכב במקרה?

שושנה

מי ? הסוטה הזה?

שולמית

איזה סוטה?

שושנה

שמספר סיפורים על חברה שלו שטובלת. נו באמת, שאני אאמין לשטויות האלה?!

שולמית נראית נבוכה מאוד.

ממרחק מתוך הרכב ישי רואה שולמית. הוא עושה פרסה עם הרכב ומגיע עד אליה. הוא פותח לה את הדלת.

ישי

בואי, בואי עלי מהר.

שולמית עולה לאוטו במהירות. שושנה מסתכלת עליה בתמיהה, מנידה בראשה בצער.

שושנה

הצעירים של ימינו, אוי ווי. צריכים משיח מהר. אוי טאטא.(נהגה כ TATE)

הרכב נוסע משם במהירות.

6. פנים הרכב של ישי. לילה

הרכב נוסע. באוטו יש שתיקה מעיקה.

ישי

פתיחה גרועה לערב שאמור להיות רומנטי.

שולמית

(נאנחת)

כן.

(שתיקה קלה)

אז אה... מה... אתה רוצה שנעשה עכשיו?

ישי

מה זתומרת "מה נעשה עכשיו"?

שולמית

נו, אתה יודע. אל תיתמם לי. גם לי קשה עם זה.

ישי

אה, טוב. אני אגיד לך. אה...

אני חשבתי שלא יהיה כדאי שנתחיל עם זה דווקא.

אולי כדאי שנעשה משהו ביחד קודם. אולי נלמד משהו, או נראה סרט. מה את אומרת ?

שולמית

כן. אולי כדאי שנלמד הלכות אישות.

(צוחקת)

ישי צוחק בקול גדול. הם מגיעים עם הרכב לחניה של בניין. הם יוצאים מהרכב.

7. חוץ. חניה של בנין. לילה

ישי ושולמית יוצאים מהרכב. שולמית יוצאת מהרכב עם תיק קטן ושקית.

שולמית

ישי. אתה יכול לעזור לי בבקשה עם השקית.

ישי

כן, בטח.

ישי ניגש לקחת משולמית את השקית ותוך כדי הוא נוגע בה בטעות באצבע. שניהם מסתכלים במבוכה והתרגשות מסוימת אחד על השני, ומייד משפילים מבט.

ישי

לא... לא בכוונה. באמת.

שולמית

זה בסדר, תרגע.

הם ממשיכים יחד אל הבנין.

8. חוץ. פתח הדירה של ישי. לילה

ישי ושולמית עומדים בפתח דירה 9. ישי עם תיק עליו והשקית של שולמית בידו. ישי מחפש משהו בכיס מכנסיו. הוא מוריד את תיקו ומחפש גם בו. הוא נראה בלחץ.

ישי

וואלה, לא יודע איפה שמתי את המפתחות.

שולמית

אין לך מפתחות ספייר איפה שהוא.

ישי

לא יודע.

(נראה חושב)

האמת יש למשכיר שלי. אבל תראי כבר מה השעה.

(מסתכל בשעונו)

כבר 10 - שעה גבולית לדפוק אצלו בשעות כאלו. הוא ישן מוקדם בדרך כלל.

שולמית

אז מה אתה רוצה שנעשה ?

ישי

אגיד לך מה. יש פה עוד בעיה. אני אף פעם לא מכניס בנות בשעות כאלה לדירה שלי. אם הדוס הזה יראה אותי איתך...

את מבינה ?

שולמית

טוב. אני יכולה ללכת הביתה. תגיד שאתה מפחד וזהו.

(לוקחת מישי את השקית שלה בכעס ופונה ללכת)

לא מבינה למה סחבת אותי את כל הערב הזה?

ישי

רגע, רגע. אל תלכי. בבקשה...

בסדר, בסדר. אני אלך אליו.

ישי פונה לדירה 10 המקבילה מרחק 11 מטרים מדירתו, בעוד שולמית נשארת ליד הדירה של ישי.

הוא נוקש בדלת בחשש. הדלת נפתחת ומשה בן 50 עם חזות דוסית למדי עומד לידה. משה לבוש בחלוק. משה מדבר בקורקטיות ויובש.

משה

כן ישי. במה אני יכול לעזור לך?

ישי

אני לא מוצא את המפתחות של הדירה. יש לך מפתח ספייר במקרה?

משה

כן. רגע.

משה הולך לרגע וחוזר עם מפתח. לפתע הוא מבחין בשולמית שעומדת בקצה המסדרון. הוא מציץ בשעונו. מרים את גבותיו בתמיהה. הוא מסתכל שוב על שולמית.

משה

נדמה לי שסיכמנו על "שמירה על האופי הדתי של הבנין", לא ?

ישי

(מתנצל)

כן, כן. אני פשוט אה... אתה יודע...

משה

לא, אני לא יודע.

(משה נותן לישי את המפתח ועוד לא עוזב אותו מידו)

והאמת היא שזה גם לא מתאים לך הענין, איך שאני מכיר אותך.

ישי

(מתעצבן וחוטף את המפתח מידו של משה)

האמת היא שאתה לא מכיר אותי.

משה נותר המום. ישי פונה לדירה שלו ופותח אותה. הם נכנסים וסוגרים אחריהם את הדלת.

9. פנים. הדירה של ישי. לילה

הדירה נראית מאוד מסודרת ומטופחת. פרחים מונחים על השולחן בסלון. ישי נכנס דרך המסדרון לחדר פנימי בלתי נראה. שולמית עומדת בסלון ומתבוננת על הדירה.

ישי(O.S.)

שולמית, את יכולה לבוא רגע ?

שולמית נכנסת בחשש למסדרון שמוביל לחדר הפנימי.

ישי(O.S.)

שבי רגע.

כמה שניות של שקט.

שולמית(O.S.)

חשבתי שאתה רוצה קודם שנלמד משהו ביחד.

ישי(O.S.)

שששש.

(מתחיל לבכות...)

תודה.