איך אפשר לחבר אותי
כשפסים שלי
נוטשים, עוזבים אותי
את המסילות.
איך אפשר לנחם אותי
כשחונקים אותי
עצבות, יגון ובכי
כל הדמעות.

ואולי זה רק הרגע, התחושה
ואולי זה לא קרה, אני אתךָ.

זה נגמר, זה עבר
והכל עצוב לרגע
ומחר, כשנסע
הכל ישוב לפתע
זיכרון, בְמדרון
של החיים, הפצע
שנפער.

איך אפשר לחלוק איתי
את כל משאות הנפש
את כל אותו העצב
שבפנים.
איך אפשר לנבא עתיד
צעיר הנך כמו ילד
מנוחתך לי עדן
לתמיד.

ואולי זה רק הרגע, התחושה
ואולי זה לא קרה, אני אתךָ.

זה נגמר, זה עבר
והכל עצוב לרגע
ומחר, כשנסע
הכל ישוב לפתע
זיכרון, בְמדרון
של החיים, הפצע
שנפער.

אז איך אפשר לחבר אותי
כשחולקים איתי
עצבות, גם שכול, גם בכי
וזיכרון...

מוקדש לחייל בניה ריין ז"ל שנפל בלבנון.
יהי זכרו ברוך.

17.08.2006         
כ"ב באב  התשס"ו