את העצב מלטפות הדמעות
ובַשקט חוסות עיניי.
ואל רוח גבית שנוסקת
אל אוצרות המילים, תפילותיי.

שעולות אליךָ
מחליקות בין השבילים.
מחַזְקות ידיךָ
ואותנו אִמרו מי יחזיק.

את השקר אי-אפשר לכסות
רק פרח כמוךָ ניתן.
השמיים יורידו דמעות
המלח יבכה לו אִתָם

וירד אליךָ
יבער על כל הפצעים
ישוב אל עיניךָ
רק פצעינו אינם מגלידים...

מוקדש לחייל בניה ריין מקרני שומרון ז"ל שנפל בלבנון
נכתב ביום הלוויתו.
15.08.2006
כ"א באב התשס"ו
יהי זיכרו ברוך!