מסתובבת סחור וסחור
על קרוסלה רדופה
אינה יודעת לעצור
כבר מותשת, עייפה
ההיסטוריה קצת חוזרת
הגלגל אינו מפסיק
אך תקופתה אינה נגמרת
כי משהו בה מעיק.
אהבה ישנה בריח מאובק
בד קרוע, תלוי על חבל דק.
מתנופפת ברוח בלי מעצורים
יודעת ששייכת לעולם המתים.
היא לא שוכחת
היא לא סולחת
מחכה ליום בו תקבל מנוח
צופה מהצד איך אוזל לה הכוח.
צלקות בפניה, שערה מטונף
בעיניה ישנו מבט מטורף
שיכורה מבדידות ומוכת חרדה
מחכה לאהובה שנטש את רחמה.
על שפת הים משחקת בגלים
מדמיינת משפחה שהייתה לפני שנים.
רדופה בזיכרונות שנשארים לנצח
כי אהובה הלך לקרב ולא ניצח.
תגובות