את אוהבת אותי זר
כותב על הנייר
את המילים שלך
פורט למטבעות את השתיקות
ועם עצמי, מפרק את הזמן לרסיסים
את אוהבת אותי זר
כלוא בקסמים שלך
ואז תמיד מחשיך
אני מדבר לאט
ואת הולכת לישון
היינו רחוקים, שהים הגיע אל החוף
ראינו את הסירות
נעצרות
דייגים ירדו, ילדים בנו ארמונות על החול
מה רצית לומר
מה רציתי לדעת
את אוהבת אותי זר
כותב על הנייר
את השבילים
אחר כך זה מצחיק אותנו
אני מביט בך
ואת אומרת
יש תשובה אחת, יותר מדי
ובאמצע הלילה, מול המראה
מחפש את האור
מחפש אותך
גאולה וסודות אפלים
את אוהבת אותי זר
אני כותב את זה, בפנים
ואחר כך
שומע איך
כל הזכוכיות מתנפצות
צחקתי ששיקרת, בכיתי שהלכת
אחר כך חזרנו, אל אותה נקודה
עדיין, היינו שני אנשים
שמנסים למצוא את הדלת הפתוחה
ובחדר קטן להסתתר
עד שהים יחזור למקומו
הסירות האירו על החוף
ראינו אותם מתרחקים
קמטים ושערות שיבה
אני תולש, שערות מן הזקן
ואני יודע
את אוהבת אותי זר
על פיסות נייר, כתבנו את ההבטחות ומה שנשאר
אחר כך צחקנו, בסוף זה נגמר
עם הזמן, אני פורק את עצמי לאט
את הולכת לישון,
ואני מביט בך באמצע הלילה
רוצה לספר לך
שהים חזר למקומו
ואנחנו יכולים לנקות את הכל
את אוהבת אותי זר
