לא פעם ראיתיך בחלום
עיניך טובות היו
שקף דמותך בחלון
וידיך לא ידיי אחזו
שמלתך נשרכה אחריך באשר הלכת
ואת חלקת שיערך בדר הרוח
ומרחב השדות קמל כששכחת
את נפשך היחידה אחריך לנוח
אאספך בזרועות פשוטות
ובטביעת שפתיי על מצח
כך זעקתי וקולי הדהד מדרונות
ולא ידעתי כי איבדתיך לנצח
וחיוורת היית כלבנת הירח
עינייך ,כלילה כוסו בשחור הריסים
ושיערך הותיר אחריו את יופיו של הריח
ואגלי טל על שמלתך כאור כוכבים.
