-         "הילד פרכס, זה היה מזעזע… !"

-         "ומה עשית?"

-         "קראתי לאחיות, הן ישר הגיעו..."

-         "למה את חושבת זה קרה ככה פתאום? הוא אף פעם לא מגיב"

-         אולי זה היה חזק מדי..."

 

 ______________________________________________

 

 

-         "יעקב, הסתכלת על הכתובת בהזמנה? "

-         "כן, מוזר, הם החליטו לקיים את הברית הזו במקום שכוח אל"

-         "תודה לאל שבכלל יש ברית... הוא התנדנד בין חיים ומוות כבר תקופה...שמעתי שישנם סיכויים גבוהים שהוא אינו שומע"

-         "ההורים המסכנים, בוודאי מאוד קשה להם...(נאנח) בואי נצא, שלא נאחר."

 

________________________________________________

 

 

אדם זה כבר 22 שנה אינו שומע.

החלטנו לשלוח אותו, למרות מגבלותיו לקבוצת הנגינה. ההחלטה נפלה פה אחד- אין מה לעשות איתו במוסד לבדו, הוא בודד כששאר קבוצת הגיל שלו נוסעת אל שיעור המוסיקה, מוטב שייסע עימם ולא יישאר בעל כורחו, לבדו.

 

נועה, המורה למוסיקה קיבלה בהבנה את ההחלטה. בכל זאת, מה פשע הילד שימנע ממנו להשתתף בשיעורי הנגינה שלה, ואפילו אין הוא שומע ולו צליל אחד.

 

לנועה היה ריטואל קבוע- היא פותחת ראשית בקטע מוסיקלי נעים וערב לאוזן, כאשר קבוצת המטופלים מאזינים בקשב רב. לאחר מכן, הייתה מחלקת למשתתפים כלים שונים, ובסבלנות, מסבירה להם על הצלילים וצורת הנגינה בכלי המיוחד שהופקד בידם.

ולסיום, הייתה חוזרת על אותו הקטע המוסיקלי הנעים והערב אשר השמיעה להם בתחילתו של השיעור.

 

אדם לא לקח חלק בנעשה, הוא לא שמע דבר.

 

____________________________________________

 

-         "ועכשיו, נעבור לכלי המיוחד שהבאתי איתי היום. הכלי הזה נקרא בפי הסינים 'גונג אדמה'. בסין הרחוקה ישנם כלים מיוחדים מאוד, בעלי צלילים שונים ממה שהורגלנו אליהם. כל כלי, מותאם לצליל אחר בטבע. לגונג אדמה ישנו צליל מיוחד מאוד, ואני אשמיע לכם אותו כעת. "

 

 ____________________________________________

 

 

-         " נועה, את יכולה לנסות ולתאר לנו מה קרה שם?"

-         "  הצגתי למטופלים את הגונג הסיני ו..."

-         " ו... מה? מה היה שם?..."

-         " והוא פתאום התפרץ...!"

-         " פתאום...??"

-         " אני חזרתי ו...תופפתי על הגונג שוב... לא הייתי בטוחה... ואז שוב...ואז...הוא נפל על האדמה..."

-         " נועה, את ממלמלת... אני לא מבין כלום..."

-         " אני גם לא מבינה... לא אמרת שהוא חרש??"

-         " כן, מיום לידתו...!"

-         " ככה לא מגיב אדם חרש..."

-         " למה את מתכוונת...?"

-         " הוא שמע הכל! ככל שהגונג ניגן...."

-         " מה?? לא ייתכן...! "

 

_________________________________________

 

 

אדם זה כבר 22 שנה אינו שומע דבר מלבד עולמו שלו, מה שקרוי בפינו 'אוטיסט'.

דבר מלבד צלילו של 'גונג האדמה' לא הצליח להעירו במשך 22 שנה.

כעת, הוא שומע, מתקשר, גם בעולם שלנו.

 

והכל בזכות צליל אדמה אחד שקרא בשמו.

 

 לכל אחד מאיתנו, ישנו צליל ייחודי לו בלבד, נסו להקשיב לו, לתת לו לקרוא בשמכם

 

 

 

 מבוסס על סיפור אמיתי