על פי חכמת הקבלה, חגי ישראל מתארים בצורה סמלית את תהליך ההתפתחות הרוחנית של כל אדם ואדם. ההתפתחות הרוחנית היא תהליך מחזורי המכונה "שנה". הכוונה היא שבכל מצב חדש האדם עובר את אותן החוויות, רק ביתר עמקות ובהירות, העוזרות לו להבין טוב יותר את עצמו. כך מתחלפים אצל המקובל 6,000 מצבים של התפתחות רוחנית, עד שהוא מצליח לחוות את כל ההנאות שבן אנוש יכול לחוות.
במהלך "השנים" הללו המקובל נתקל פעם אחר פעם במצבים המסייעים לו לעלות לשלב הבא. למצבים האלה קראו המקובלים "חגים, מועדים ושבתות".
חכמת הקבלה מתארת את המציאות הנסתרת מאתנו, המתגלה לאדם במהלך התפתחותו הרוחנית. היא עוזרת למקובל להבין כיצד נוצר האדם ולשם מה הוא חי.
מחקר זה נערך במשך אלפי שנים על ידי מקובלים רבים שחיו לאורך הדורות, מתקופת אברהם אבינו ועד ימינו. הידע שנצבר הועבר מדור לדור בכתב ובעל פה. ספרי הקבלה שנכתבו במהלך השנים מתארים את ההשגות הרוחניות שאליהן הגיעו הכותבים. בימינו כל אחד מאתנו יכול להגיע להשגות אלה.
"אדם הראשון"
התורה מספרת לנו שהעולם נברא במהלך שישה ימים, שישה מהלכים של שינוי ביןאור לבין חושך. ביום השישי נברא "אדם הראשון", וממש לפני השבת הוא חטא וגורש מגן עדן. "אדם הראשון" מציין מצב של שלמות, אחדות של כלל הנשמות. מכיוון שחטא נתחלקה נשמתו לאלפי חלקים – נשמות – והקשר ביניהם נותק. בכל אחד מאתנו נמצאת אחת מאלפי הנשמות האלה. תפקידנו לאחד את כל הנשמות לנשמה אחת – נשמת "אדם הראשון". כך נוכל לתקן את "חטאו" ולחזור ל"גן העדן".
תקופת ראש השנה מזכירה לנו שעלינו להתחיל ולתקן את נשמותינו עד שתחזורנה למצבן הראשוני, לאחדות.
אדם שמתחיל את התיקון הרוחני שלו בחלק של נשמת "אדם הראשון" שבו, מגלה במהלך עשרת הימים הראשונים – שבהם הוא חווה את עשרת המצבים הרוחניים – את הפער בין מצבו לבין המצב שממנו נפלה נשמתו. וכך הוא מגיע לתיקון נשמתו הנכללת מעשר ספירות, שאותן מסמלים לנו עשרת ימי תשובה. כשהוא מבין את גודל הפער, הוא מבקש כוחותלתיקון ומרגיש שהוא זקוק לכפרה. המצב הזה נקרא ברוחניות "יום הכיפורים".
וזוהי סדרת המצבים הרוחניים שעובר האדם:
מראש השנה עד יום הכיפורים - מגלה האדם מה עליו לתקן;
ביום הכיפורים הואמבקש כוחות שיעזרו לו להיתקן;
בסוכות הוא מקבל את הכוחות הללו ועובר תיקון;
ובשמחת תורה הוא מסיים בשמחה את מלאכת איחוד חלקי "אדם הראשון".
מכיוון שמדובר במצבים פנימיים שאינם תלויים בימות השנה, יכול המקובל לעבור שנה שלמה במהלכם של יומיים גשמיים. קצב השינויים הפנימיים הוא הקובע את אורכו שלהתהליך. משום כך חשוב לזכור שראש השנה הגשמי הוא רק תזכורת למצב הרוחני שהוא מייצג. מקובל יכול להיות במצב שנקרא "ראש השנה הרוחני" גם בכל יום חול רגיל.
בסך הכול עובר כל מקובל 6,000 שנה של שינויים במהלך חייו, עד שהוא מגיע למצב שבו הוא גמר לתקן את נשמתו, את חלק "אדם הראשון" שבתוכו.
בכך הוא מסיים את תפקידו ואינו צריך להתגלגל עוד "היוצא מזה, שכל אחד שנולד, נולד רק עם חלק קטן מחלקו של נשמת אדם הראשון, וכשמתקןחלקו כבר לא צריך עוד הפעם להתגלגל. לכן אין אדם יכול לתקן רק מה ששייך לחלקו, ועלזה כתוב בספר "עץ החיים" להאר"י ז"ל, "אין יום דומה לחברו ואין רגע דומה לחברתה, ואין אדם דומה לחברו... אלא כל אחד צריך לתקן מה ששייך לחלקו". (מתוך המאמר "לאיזה דרגה האדם צריך להגיע", הרב"ש)
ברצוני לברך את כל עם ישראל בברכת שנה טובה ומייחלים שנזכה להגיע יחדיו לראש השנה האמיתי, לקיים את תפקידנו ולהגיע לשלמות כבר בחיים האלה.
