חיבור ואהבה = שגשוג והצלחה
"כל עוד שלא נגביה את מטרתנו מתוך החיים הגשמיים, לא תהיה לנו תקומה, כי אנו בני האידיאה" (בעל הסולם, מאמר הגלות והגאולה, "פרי חכם – מאמרים" עמ' צ"ח).

פורים מתרחש על אדמתה של פרס, הלא היא איראן של ימינו. מזה אלפיים וחמש מאות שנה אנו מקיימים מערכת יחסים טעונה עם תושבי האזור שנמשכת גם כיום.

לפי שעון ההיסטוריה מיוחס סיפור פורים לימי ממלכת פרס בסביבות המאה החמישית לפני הספירה. הימים ימי חורבן, חלק גדול מהעם עדיין לא חזר מגלותו השלישית והיה מפוזר ברחבי הממלכה. אולם דווקא בתקופה קשה זו התרחש מפנה חד בהתפתחות הרוחנית של עמנו.

גלות וגאולה
מאז ומתמיד התקיים קשר ישיר בין מידת החיבור והאהבה ששורה בעם ישראל לבין הצלחתו ושגשוגו. בזמנים שבהם היה העם מאוחד, עמד העם במלוא תפארתו הרוחנית והגשמית. שיא הפריחה היה בימי ממלכת ישראל המאוחדת שבה נבנה בית המקדש הראשון. אלא שעם השנים האגו גדל וחלק מהעם התחיל להיות מרוכז בעצמו ובצרכיו ואיבד את החיבור עם האחרים. פילוג זה היה הסיבה העיקרית שהביאה לבסוף לחורבן הבית הראשון, לגלות ולפיזורו של העם לכל עבר.

חכמת הקבלה מספרת לנו, שכל מה שמתרחש במציאות הנגלית לעינינו, משקף את מידת החיבור או הפירוד בינינו. היא ממשיכה ומסבירה ש"גלות וגאולה" הם מושגים רוחניים שמבטאים את הקשר הפנימי בין חלקי העם השונים. כשאבדו בינינו הקשר והאהבה והתחלפו בשנאת חינם, הידרדרנו לתקופות קשות של גלויות וחורבן. לעומת זאת כשהיינו מחוברים יחד בקשר אמיתי שלם התגלה בינינו הכוח העליון וליכד אותנו לכדי עם שלם ומאוחד.

הולך נגד הזרם
לאחר חורבן הבית הראשון יצא העם לגלות והתפזר בין מאה עשרים ושבע המדינות שעליהן שלט אחשוורוש מלך פרס. הפעם סכנת הפילוג באה מבחוץ, בראש האויבים עמד המן האגגי שרצה להשמיד את העם היהודי. הוא אסר על העם ליישם את חכמת הקבלה, השיטה לאיחוד בינינו. היה דומה שהעם נותר ללא מנהיג: מפולג, מפורד ובסכנת השמדה. אולם מקובל אחד בשם מרדכי היהודי סרב לנטוש את חכמת הקבלה. כשחש שסכנת הקיום מרחפת מעל עתידו הרוחני והקיומי של העם, הוא איחד סביבו את כל יהודי פרס ולימד אותם את השיטה לחיבור האמיתי ולהתעלות הרוחנית. כשכל העם היה מאוחד ומלוכד, ניתנה לו הרשות מאת המלך להתגונן מול אויביו, וכך הפך העם את פני הדברים וניצח במלחמתו נגד הפילוג.

בסיס רוחני
כאלפיים שנים עברו מאז הגלות ואנו חזרנו וקיבלנו הזדמנות לחיות בארץ שלנו. חזרתנו לארץ מביאה עִמה דרישה ולצידה גם הזדמנות לחיות את החיים אחרת. תקופת הגלות שהסתיימה, מסמלת את תום הפירוד ומהווה סימן ברור לצורך באחדות על בסיס רוחני.

חג הפורים מזכיר לנו שבידנו לחזור לחיבור שהיווה את היסוד לקשר בינינו עוד בימי אברהם אבינו.

חכמת הקבלה שמתגלה כיום לכולם מספקת לנו את ההזדמנות לממש את דרכו של מרדכי, דרך הנתינה, האיחוד והדאגה לזולת. כשנעשה זאת, נזכה לממש את חזונם של גדולי הנביאים והמקובלים לאורך הדורות, ולרומם את ארץ ישראל לדרגת מרכז רוחני אמיתי שממנו יצא האור לעולם כולו.