המשקיפה

אני יושבת כאן

ומשקיפה,

מרכיבה משקפים כהים,

לוקחת משקפת ומסתכלת,

על האנשים שמסתלקים,

חלקם שקופים בעיני,

והיופי הוא בעיני המתבונן,

מסביבי נושבת רוח של חורף מתקרב,

וגשם ראשון מטפטף עלי טיפות,

אני האשה הזאת,

המשקיפה במשקפים,

השנים עוברים וימים עפים,

ורק אני ממשיכה לשבת ברחוב,

בפינה מתחת לעץ האלון,

משקיפה הנני,

ולא איכפת לי כי מענין לי,

סתם כך לשבת להתבונן ,ולהסתכל,

להשקיף,לנתח, ולחשב,

את העוברים והשבים,

וחושבת על הא ודא,

אנשים ,כלבים ,ילדים ,נשים ,

גברים, זקנים ומסכנים,

חולפים לידי ושעות ודקות עפות ברוח,

החיים עוברים ואני ממשיכה,

משקשקת מהחיים ומיואשת

אני האשה הזאת,

המשקיפה במשקפים,

השנים עוברים וימים עפים,

ורק אני ממשיכה לשבת,

מתחת לעץ האלון ,

ומשקיפה.