זה לא הגשם ולא העננים
וגם לא הברקים והרעמים,
זו דווקא השמש האימתנית
הנחבאת ויוצאת לפרקים,
היא זו החושפת
מציבה אותי על מישברי נפשי,
מותירה אגו יחפני מרצד
על קשת צבעונית של אשליות,
עולם שלם של הזיות
תלוי על סף בלימה בין טיפות,
טיפות קריסטל מצטלצלות
בין השמשות.
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שירהלב
